שתי דרכים לחשוב על הסתרת זיהוי המתקשר שלך
הסתרת זיהוי המתקשר באייפון מסתכמת בשאלה אחת פשוטה: האם אתה רוצה לעשות את זה ידנית בכל פעם, או שאתה רוצה שזה יטופל אוטומטית? iOS נותן לך כלים ידניים. Pcaller נותן לך את הגרסה האוטומטית של אותו הדבר.
כך כל אחת מהשיטות עובדת בפועל, כדי שתוכל להבין מה מתאים לאופן שבו אתה באמת מבצע שיחות.
---
הדרך הידנית: הגדרות וקודי קידומת
לאייפון יש הגדרה שמסתירה את זיהוי המתקשר שלך בכל שיחה יוצאת: הגדרות → טלפון → הצג את מזהה המתקשר שלי → כבוי. ברגע שזה כבוי, כל השיחות יוצאות כ-"No Caller ID" עד שתפעיל זאת שוב. הבעיה היא שזה הכול או כלום - אי אפשר להשאיר חלק מהשיחות פרטיות ואחרות גלויות בלי להיכנס להגדרות בכל פעם.
האופציה הידנית השנייה היא קוד קידומת - `#31#` ברוב העולם, ו-`*67` בארה״ב וקנדה - שמוקלד ישירות לפני המספר בכל שיחה. זה נותן לך שליטה על כל שיחה בנפרד, אבל זה אומר לפתוח את לוח החיוג ולהקליד את הקוד לפני כל מספר, בכל פעם מחדש. בנוסף, אי אפשר לעשות זאת מאנשי הקשר בלחיצה אחת - צריך למצוא את המספר, להעתיק אותו, לפתוח את לוח החיוג, להקליד את הקידומת ואז להקליד את המספר ידנית.
שתי האפשרויות האלו הן אמיתיות. אבל שתיהן גם דורשות ממך לזכור לבצע פעולה נוספת בכל פעם, בלי שום דרך להפוך את זה לאוטומטי דרך iOS עצמו.
---
הדרך האוטומטית: Pcaller
זה הפער ש-Pcaller נועד לסגור. במקום להפעיל הגדרה כללית או להקליד קוד לפני כל מספר, מגדירים את הקידומת פעם אחת בתוך האפליקציה - בהתאם למדינה ולספק הסלולר שלך - ומאותו רגע, שיחה פרטית היא פשוט… שיחה.
איך זה נראה בפועל:
פותחים את Pcaller כמו אפליקציית הטלפון הרגילה. אנשי הקשר מסונכרנים וזמינים, כך שאפשר להקיש על שם ולהתקשר ישירות. אפשר גם להשתמש בלוח החיוג ולהתקשר ידנית, בדיוק כמו באפליקציית הטלפון הרגילה - בשני המקרים הקידומת מוחלת אוטומטית ברקע, כך שאתה לא צריך להקליד שום קוד. אם אתה רוצה רק חלק מהשיחות פרטיות ואחרות רגילות, אתה מחליף מצב בלחיצה אחת במקום להיכנס להגדרות או לזכור קודים.
השיחה עצמה מתבצעת בדיוק כמו כל שיחה אחרת - דרך הרשת הסלולרית האמיתית שלך ובאיכות זהה. הדבר היחיד שמשתנה הוא מה שהנמען רואה, שמופיע כמו בשיטה הידנית: “No Caller ID”, “Private Number” או “Unknown”, בהתאם למכשיר ולספק שלו.
מה מקבלים עם Pcaller שאין באפשרויות המובנות של האייפון:
- חיוג מאנשי קשר או מלוח החיוג, עם החלת קידומת אוטומטית בשני המקרים - בלי הקלדה ידנית
- מעבר בלחיצה אחת בין מצב פרטי למצב רגיל, לפי כל שיחה
- היסטוריית שיחות שמראה אילו שיחות יצאו בפועל כפרטיות - בלי לנחש אם הקוד הוקלד נכון
- קידומת שמוגדרת פעם אחת, כך שלא צריך יותר להקליד קודים או לשנות הגדרות לפני כל שיחה
---
הערה לגבי ההגדרה וספקי הסלולר
חשוב לדעת: חלק מספקי הסלולר לא תומכים בהגדרה “הצג את מזהה המתקשר שלי” ברמת הרשת, מה שעלול לגרום לכך שהמתג יהיה אפור או לא יעבוד בכלל. זה לא משהו שאפליקציה יכולה לשנות - זה תלוי בהגדרות הרשת של הספק, וכל שיטה להסתרת זיהוי מתקשר תלויה בכך שהספק תומך בכך מלכתחילה.
---
מה תמיד מוצג, בלי קשר לשיטה
יש כמה חריגים שתמיד חלים, לא משנה אם משתמשים בהגדרות, בקוד ידני או ב-Pcaller:
- שירותי חירום (112, 911, 999 והמקבילים) תמיד מקבלים את המספר האמיתי שלך.
- מספרים חינמיים (Toll-free) לפעמים עדיין יכולים לראות את המספר שלך.
- הספק הסלולרי תמיד יודע את המספר שלך פנימית. הסתרת זיהוי המתקשר משנה רק מה שהנמען רואה.
---
השוואה מהירה
מתג ההגדרות חל על כל השיחות אוטומטית ועובד גם מאנשי קשר וגם מלוח החיוג, אבל הוא הכול או כלום.
הקוד הידני `#31#` או `*67` חל על שיחה אחת בלבד בכל פעם, נותן שליטה מלאה, אבל דורש הקלדה בכל פעם ועובד רק מלוח החיוג.
Pcaller חל על כל השיחות או רק על אלו שתבחר בלחיצה אחת, ועובד גם מאנשי קשר וגם מחיוג ידני - הקידומת מוחלת אוטומטית.
---
השורה התחתונה
אם אתה באמת רוצה להסתיר את כל השיחות כל הזמן בלי יוצא מן הכלל, מתג ההגדרות עושה את העבודה בלי צורך באפליקציה, כל עוד הספק שלך תומך בזה. אם אתה רוצה גמישות בין שיחות פרטיות לרגילות בלי להיכנס לתפריטים או להקליד קודים בכל פעם - בדיוק בשביל זה נוצר Pcaller. מגדירים פעם אחת, והסתרת זיהוי המתקשר הופכת לפעולה פשוטה כמו הקשה על איש קשר.